ביום המאבק בהומופוביה, אביגיל שפרבר מבקשת מאיתנו לזכור את המדרש ברבי אליעזר בן רבי שמעון והמכוער

אביגיל שפרבר | 17/5/2007

"תנו רבנן: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו. והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו: "שלום עליך רבי". ולא החזיר לו.אמר לו: "ריקא, כמה מכוער אותו האיש. שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?".אמר לו: "איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשאני: כמה מכוער כלי זה שעשית!"כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו. אמר לו: "נעניתי לך, מחול לי".אמר לו: "איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית..".(מסכת תענית דף כ ע"ב)

ה-17 במאי נבחר כתאריך מייצג ליום בו יצוין בעולם המאבק בהומופוביה מאחר ובתאריך זה בשנת 1990 הסיר ארגון הבריאות העולמי את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות.

ביום הזה אני רוצה לפנות לציבור הדתי, ובעיקר לאותם שדעתם גסה עליהם מפני שלמדו תורה הרבה, בשמי, ובשם הומואים ולסביות דתיים, שרובם חיים בפחד מהקהילה ובפחד מעצמם. ביום הזה, יום הבנ"ה אני קוראת לכם: "לכו ואמרו לאומן שעשאנו, כמה מכוערים כלים אילו שעשית".

המדרש מספר סיפור פשוט של הומופוביה.
הומופוביה היא פחד ורתיעה מבעלי נטייה חד-מינית ושונות מגדרית. פחד וחשש מביאים לשנאה ואף לאלימות.

ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן

ב-2005 נדקרו שלושה אנשים על רקע הומופוביה במצעד הגאווה בירושלים. אחוז גבוה מהתאבדויות בני נוער נגרם בעקבות התעללות, דחייה ושנאה עצמית על רקע הומופוביה.

ר' אלעזר בן שמעון רואה את אותו המכוער כפי שרבים מכם רואים אותנו: סוטים, חולים, מעוררי גועל, או מעוררי רחמים. אך גם אנו מבקשים מכם לראות אותנו כבני אדם שהקב"ה ברא.

ואוסיף ואומר, כאותו מכוער: הריני מוחלת, ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן..

לשמחתי זכיתי בבת זוג אוהבת, במשפחה תומכת, בסביבה מקבלת, ובחברים וחברות יראי שמים להט"בים (לסביות, הומואים, טרנסקסואלים, בי-סקסואלים).

אך לצערי, אני פוגשת בנים ובנות בני המגזר הדתי, שחיים בחרדה מפני החברה הדתית, שסובלים ממשפחות וקהילות שדוחות אותם, שמתמודדים עם מחשבות אובדניות בשל נטייתם המינית. או שלצערי, בשל ההוקעה של החברה הדתית, הם מפסיקים לקיים מצוות.

מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות".
בתקווה שביום הזה נשכיל גם אנו, בחברה הדתית, ללמוד להיות רכים כקנה, גם כלפי השונים החיים בתוכנו.

nrg-logo

המאמר פורסם במקור באתר  NRG מעריב