צילום: מיכל פתאל/ "הארץ"

צילום: מיכל פתאל/ "הארץ"

מאת: רננה לויאני [1]

ביום שלישי האחרון דן בית המשפט העליון בעתירה של בנות הזוג ליאת משה ודנה גליסקו. הבקשה שלהן היא פשוטה מאוד: משה, שאינה מצליחה להרות, מבקשת שבת הזוג שלה תישא את העובר ברחמה. הסירוב לבקשה הזו הוא אפליה בוטה, שכן פונדקאות מותרת בארץ אבל היא מותרת רק לגבר ולאישה נשואים. היא לא מותרת לזוג נשים או לזוג גברים. לו הייתה משה נשואה לגבר היה אפילו מותר לה לשלם לאישה אחרת שתישא את העובר ברחמה.

גם לתפיסתו של מי שמתנגד לפונדקאות בגלל אלמנטים של ניצול, הרי שבין שתי בנות זוג שחולקות חיים משותפים מזה עשור, קשה להגדיר את רצונה של גליסקו להרות לבת זוגה כניצול. זוגיות והורות כוללות בסיכומו של דבר שותפות עמוקה שהיריון הוא רק חלק מהן.

ברור לכל כי מקור ההתנגדות של משרד הבריאות הוא אפליה שאינה מנומקת בשום טיעון הגיוני ואינה עומדת במבחן המציאות. הדבר המקומם ביותר הוא שהקהילה הגאה שהתגייסה בכל כוחה למען אישור הפונדקאות להומואים בחו"ל, להחזרתם של התאומים לבית משפחת גולדברג לארץ ולביטול התנאי של אי קיום יחסי מין בין גברים כתנאי הכרחי לתרומת דם אינה פוצה פה ומצפצפת.  נראה כי שוב מאבקן של לסביות נשאר בשוליים ובמרכזי השיח הלהט"בי עומדים אינטרסים של הומואים, המייצגים לכאורה את כל הקהילה הלהט"בית.

המקרה הזו אינו שונה ממקרים בהם,  בפנלים שהתיימרו לייצג את כל הקהילה הגאה ישבו על הבמה הומואים בלבד ובוועד המנהל של ארגוני מפתח נעדר ייצוג נשי.

בימים אלה, בהם הקהילה הגאה הגיע לשיא מבחינת כוחה הפוליטי; בימים בהם יושבת במשרד הבריאות שרה שנאמה במצעד הגאווה בירושלים ומצהירה על עצמה כמי שתומכת בקהילה הגאה; בימים בהם יותר ויותר הומואים ולסביות נוטלים חלק משמעותי  בבחירות המקומיות; כשיש תאים גאים ברוב המכריע של המפלגות – אין לנו אלא להתאחד ולצאת למאבק ציבורי חשוב. מאבק ציבורי משמעותי שלראשונה מזה מספר שנים יתמקד גם בצרכים של נשים לסביות. המאבק הזה צריך לאחד סביבו את כל הקהילה הגאה שכן לחץ ציבורי, כפי שידוע לכל, הוא מפתח לשינוי מדיניות.

בחצי שנה האחרונה חל שינוי במעמדן של לסביות בקהילה הגאה. נראה כי במרחבים רבים החלו נשים ליטול את המושכות לידיהן כשבמקביל במוקדי הכוח החלה ההבנה שיש לאפשר גם לנשים לשאת בנטל המנהיגות. בחצי שנה האחרונה התווספו נשים להנהגה של תאים גאים, לוועד המנהל של האגודה ואפילו כנציגות הקהילה בבחירות המקומיות. בואו נעשה עוד צעד ונתאחד כולנו סביב מאבק שהוא לא פחות ממוצדק, הומני וראוי: זכותן של משה וגליסקו לקבל את מה שזכאי לו כל זוג סטרייטי אחר.


[1] המאמר פורסם לראשונה באתר מאקו, ביום 22.8.13. http://www.mako.co.il/pride-sex-and-love/identity/Article-2e6c75315e5a041006.htm