בת-קול אומרת לא לטיפולי ההמרה

בתדירות משתנה עולה שוב ושוב לסדר היום אחד מהנושאים הטעונים ביותר בעולמו של הלהט"ב בכלל והלהט"ב הדתי בפרט – טיפולי ההמרה. יחד איתו עולות שוב השאלות המדממות, האם נטיה מינית ניתנת לשינוי? והשאלה המוסרית האוחזת בעקביה, האם יש סיבה לנסות לשנות אותה? כלסביות, כנשים דתיות וכלסביות דתיות התשובה שלנו לשתי השאלות היא, לא. לא – נחרץ וחד משמעי. זאת ועוד, אין כאן שאלות דתיות/הלכתיות כלל ועיקר.

כדאי לשים לב, מעט מאוד מחקרים נערכו במטרה לבדוק את 'הצלחתם' של טיפולי ההמרה. אין זו אחריותו של הממסד הפסיכולוגי והפסיכיאטרי המתנגד לטיפולים הללו לבצע מחקרים כאלו אלא של הארגונים המצדדים בפרקטיקה הזו ומטפלים באמצותה. הללו, לעתים נדירות מפרסמים נתונים שניתנים לאימות ומכל מקום, בארץ לא פורסמו מעולם.

בנוגע לנזק שהטיפולים האלו מסבים יש דווקא מידע רב, עקבי ולא מפתיע. חישבו, כמה שנאה עצמית דרושה כדי שאדם יקדיש את עצמו למיגור עצמו, להכחדת זהותו, עכשיו תחשבו על ה'מטפל' המלבה את אש השנאה העצמית הזו. וזו רק ההתחלה. אם יש כאן ציווי דתי המוטל על כף המאזניים הרי הוא "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

ארגון בת קול מתנגד בכל תוקף לטיפולי המרה ומצר על כך ששמם של מספר רבנים נכרך בהם.

קראו גם את מכתבה של אביגיל שפרבר ל'עמית', ואת תגובתה של בת-עמי נוימאיר פוטשניק, חברת הוועדה המנהלת של בת-קול, לאירועים שתרחשו בפברואר 2011.