גם בגן העדן אנו מצווים לעבוד. 'לעבדה ולשמרה' – 'ויקח ה' את האדם ויניחהו בגן העדן לעבדה ולשומרה' (בראשית ב' טו).

גם בגן העדן אין לנו חופש, חופשה, אנו עובדים. אם אנו עובדים כיצד נוכל לשמור?

חשבתי על רעיון שקושר, שמפרש את צמד המילים.

כאשר אנו עובדים אנו נשמרים, שומרים על עצמנו. נשארים שמורים.

אך מה עוד עוזר לשמור עלינו?

הקריאה בתורה שממשיכה, שאינה עוצרת, שאינה ליניארית אלא מעגלית, היא זאת שעוזרת לנו להישמר, לשמור על עצמנו.

אנו נשארים בתוך מעגל, אין ואקום.

אנו מסיימים לקרוא את וזאת הברכה ומיד מתחילים את בראשית. העסוק המתמיד, ההתמדה, הצלילה המחודשת, ההימצאות בתוך התורה בתוך העבודה בתוך החיים מסייעת בידינו להיות נשמרים.

אולי זאת הברכה שמשה העניק לנו. העוגן שמנכיח בנו. תמשיכו הלאה עוד סיבוב תגבשו עוד הארה…עוד הבנה, ובעיקר תהיו במעגל.

מעגל שמתאפשר רק ביחד. אדם לבד לא יכול להרכיב מעגל. תתנו ידיים תתחברו יחד. רק כך תוכלו להמשיך לעבוד. רק כך תהיו שמורים.

שבת שלום

פרשת השבוע

פרשת השבוע