הפרשה שלנו פותחת במילה 'ויצא', המילה הראשונה מכניסה אותנו לעולם היציאות.

יעקב יוצא מקיים את בקשת אמו, ומתרגל לעובדה שמציאות חייו עומדת להשתנות. בפעם הראשונה יעקב עושה מעשה, יוזם. קובע מציאות  סולל דרך חדשה.

בחייו הקודמים אולי נענה והגיב לבקשת הסביבה, נשלח להביא ציד, ישב בבית המדרש, היה תם,  באוהל. ופתאום שינוי, יעקב יוצא, מתמלא בכוחות, גולל את האבן מעל פי הבאר.

אסרטיבי, מתווכח עם לבן ועומד על זכויותיו. יעקב מארגן, מהנדס את השבט שיצר, מחליט לברוח דורש את משכורתו מנהל את חייו, דואג למשפחתו, עומד על זכויותיו. נאבק. היציאה מיטיבה עם יעקב, מעצימה אותו, מאפשרת לו לבנות את עצמו, לייסד לעצמו זוגיות, אבהות, פרנסה, זהות.

היציאה, הטלטלה, ההיקרעות מהחיים הקודמים, מכריחה אותך לזכך את מחשבותיך, לרכז את הכיוון שלך, להבין מה סדר העדיפות שלך,  מה הכרעות החשובות בחייך.

היציאה גורמת לך לדעת את נפשך, ולהיות מוכן לעשות את השינוי, את הטרנספורמציה, להיות מסוגל לעבור למקום חדש עם כללים חדשים, תנאים חדשים, אנשים חדשים, מזג אוויר שונה, ורמת פעילות אחרת. היציאה היא מתוך מקום של ודאות יחסית, של הכרות עם הבית, עם ההתנהלות, למקום של אי

וודאות, למקום שבו אתה צריך להסתגל למבנה אחר, לאנשים אחרים, להתנהלות זרה, שונה. ואולי עצם היציאה, עצם המהפך, נוטעת באדם אמונה בדבר יכולתו לחולל שינוי, לקבוע מציאות, להיטיב את מציאות חייו, להיות הוא עצמו.

שבת-שלום

פרשת השבוע

פרשת השבוע