אני חושבת שאחד הפסוקים שמהווים את לב הפרשה הוא הפסוק:
'וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.' (פרק ל'ז טו-יז)
ואני שאלתי את עצמי על המילים, 'את אחי אנכי מבקש' מדוע צריך לבקש את האחים? אם אתם אחים אזי אתם קרובים, אתם יחד, מה הצורך לבקש?
אלא שלא תמיד זה המצב.
איך אומר השיר? 'היה לי חבר היה לי אח'
שהאח יהיה חבר, שהאח יהא קרוב, שלא יהיה צריך לבקש את קרבתו כי תהיו קרובים.

אז איך באמת מתקיים התהליך של הקִרבה?
אולי חג החנוכה, שהשנה יתחיל במוצאי שבת 'וישב' מלמד אותנו משהו על התהליך, על גילוי האור, על שימת לב לאור בימים הכי חשוכים בשנה. אפילו בימים הכי חשוכים אנו מגלים את האור. את הלהבה, את הנר, את השמן, בכול אחד מאתנו יש אור, בכול אח יש אור ואנו נדרשים לגלות, לחשוף אותו. ומתי? במפגש המשפחתי עם הלטקס, עם הספינג', עם הסביבונים שמלמדים אותנו שכול מצב יכול להתהפך, להשתנות, להזדכך, לאור הנרות, בשיאו של החורף.

אז שיהיה חג של אור, שלפעמים אנו צריכים לבקש אותו, להתאמץ לגלות אותו, לבשר את בשורתו לבאי הבית, ולשכנים, יחד עם האחים.
שבת שלום וחנוכה שמח ומאיר!
תמי פיליפ ירושלים.

פרשת השבוע

פרשת השבוע