בפרשה שלנו יש המון דיבורים:

אברהם מדבר עם בני חת ועם עפרון.

אברהם מדבר עם העבד.

העבד מדבר עם הנערה.

העבד מדבר עם לבן ובתואל.

הנערה מדברת עם בני משפחתה ועם העבד.

רבקה מדברת אל העבד.

עד שבאחד הפסוקים השורש 'דבר' מופיע 3 פעמים :

'ויישם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר' (פרק כד פסוק לג).

מול שלל הדיבורים מה שבאמת מקדם, מצמיח, ומבריא אלו המעשים.

מתן הכסף לרכישת המערה, היציאה לחיפוש אישה ליצחק, מתן מים, מקום ללון, פינוי הבית,

מתן תבן ומספוא, ושאיבת המים.

יציאתו של יצחק לשוח בשדה, לקיחת אישה נוספת על-ידי אברהם, וקבורתו של יצחק על-ידי בניו.

המעשים הם אלה שמניעים את העולם, יוצרים מציאות, בוראים, מקדמים, ופועלים לקראת תיקון עולם.

מעשי החסד מלאי החמלה מובילים אותנו למקום טוב יותר, משופר יותר, נעים יותר, מקרבים אותנו

לבורא שבחמלתו נתן לנו את האפשרות להשתתף עמו ביצירה, להרבות טוב, ויופי.

שבת שלום!

פרשת השבוע

פרשת השבוע