והפעם על הגר.

אחד המוטיבים שלכד אותי בקריאה על הגר הוא הדעות השונות והמנוגדות ביחס אליה.

הגר היא אישה שניצבת בצומת חיים, נאלצת להתמודד גם עם מעבידיה וגם עם המדבר, עם קשיים מסוגים שונים, בתקופות אחרות בחייה, יש שרואים אותה באור שלילי ויש באור בהיר, חיובי, חומל.

ואני חשבתי שהגר בורחת אל המדבר כדי להפיק ממנו דבר, לדעת מה עליה לעשות, איזו החלטה עליה לקבל. מה רוצה לעשות בהמשך חייה, איך תרצה להתנהל בעתידה, איזה גורל תעניק לבנה אשר בבריחה הראשונה נמצא במעיה, ובבריחה השנייה הוא ילד הנסחב עמה.

במדבר פוגשת הגר את המלאך, את הבאר, ולאט לאט מתבררות התשובות, דווקא במקום היבש, בתוך ה'אין' מבררת את ה'יש' שנתון לה, את הפתרון, את התשובה, את הדרך. דווקא שנמצאת לפני בור גדול, לפני הסוף המאיים, לפני המוות, מתרחשת ההצלה.

במאמר נוסף מנתחת יפית זגגי את דמותה של הגר המקראית, מול שירו של ראובן אבינעם 'הגר'. במקרא מוצגת הגר בשלילה, ואילו בשיר מתוארת הגר באופן חיובי והיא מעוררת אצל המחבר אהדה, רחמים ואמפטיה, ואף מצטיירת כדמות המסמלת את האם היראה מהשכול.

גם במאמר זה המסר המרכזי הוא כי דמויות מצטיירות באופן שונה, וברב צדדיות ע"י כותבים והוגים שונים, ובתקופות שונות, בזמנים שונים, ומנקודות מבט שונות, וע"י אנשים השונים באמונתם, בגילם, בהשקפת עולמם.

השם הגר הינו לדעת חז"ל נוטריקון לביטוי "הא-אגרך" הרי שכך שכרך, שאמר פרעה לשרי כאשר נתן לה את הגר לשפחה. הגר היא זו שאמרה : "הגם הלום ראיתי" וכן נקראת הגר גם קטורה, שחז"ל מזהים עם קטורה שאברהם לקח לאחר מות שרה אשתו. קטורה כי "מעשיה נאים כקטורת" לפי מהר"ל – קטורה זו הגר "כשראתה חסד ה' שהעלה לה באר חזרה בתשובה". קיימת גם דעה שהגר וקטורה הן שתי נשים שונות.

הגר מיוחסת למשפחת פרעה מלך מצרים, גם כדי למנוע מאברהם פגיעה בכבודו, וגם לבטא את ההערכה הרבה שייחס פרעה לאברהם ושרה בכך שנתן להם את בתו לשפחה. דעה נוספת מספרת על רצונה של הגר לברוח מביתו של פרעה שהיה שטוף בזימה מה שמפאר את הגר, ומדגיש את התכונות החיוביות שבה. יש הטוענים שהייתה בת פילגשו של פרעה שנתן אותה לאברהם לאות אהבתו אותו. הגר היתה בת מלך לפי דעה זו, מה שמסביר את הקושי שלה לשאת את התהפוכות בחייה.

הגר נותנת כר רחב לפירוש תכונותיה, ולקורות אותה, היא רואה מלאכים במשך חייה, מקריבה עצמה למען אברהם הצדיק, היא נחשבת לאחת מתשע הגיורות והחסידות שנתגלה להן מלאך ה', היא נאמנה לאברהם, ומאמינה בה', לעומת מדרשים שונים שראו בה תכונות של גנאי, והמשילו אותה לקוץ מזיק הגדל ללא עמל, מול שרי הנמשלת לחיטה אחד מאבות המזון של האדם. ראו בהגר פרוצה, שנתעברה מביאה ראשונה, כפוית טובה, הולכת רכיל ומוציאה דיבה רעה על גבירתה שרי שהמשיכה לעבוד עבודה זרה גם בבית אברהם.

יחסה של שרה להגר כולל את העינוי, והשעבוד, עד למעשה הגירוש. שרי גרשה את הגר בניגוד לדעתו של אברהם, שראה בהגר אישה במעמדה של שרי, ואת ילדיו שווים במעמדם, גם סמיכות הפרשיות של גירוש הגר, עקדת יצחק ומות שרה אינה מקרית.

ואילו בשיר מתוארת הגר כמתבוססת בדם, כנאלצת לשרוד, כאישה המטפלת בבנה, והמתקשה לשאת במותו הקרב, היא צועקת אל סלעי המדבר, כדי לעורר את רחמיו של האלוקים, השיר מבטא חמלה כלפי הגר, וסימפטיה, בעיקר כלפי החוויה שחשה במדבר, בדידות, דממה, צחיחות ואימה החידלון, כאילו ברגע נעלמת השיפוטיות אודות הגר, והיא הופכת להיות גיבורה, 'אשת המדבר', אם הדואגת לבנה,

כנראה שהגר תישאר גם לדורות הבאים עם יחס מנוגד, כדמות רבת צדדים, מורכבת,

שבת שלום!

פרשת השבוע

פרשת השבוע