אני לא יודעת אם היה לי אי פעם יותר קשה לכתוב מאשר השבוע הזה.

שבוע מטלטל, מעמת, מייסר וכואב.
מה כותבים ? איזו משמעות יש למילים? איך אצליח לייצר נחמה?
איך יתקבצו האותיות לכדי מסר משמעותי, מקדם, מנחם, אוהב, מחזק?

ופתחתי את החומש, דפדפתי, קראתי, ניסיתי לדלות מילים שמבשרות על נחמה על איחוד, על בריאות. חשבתי, האם 'עקב' מתייחס לעבר, או לעתיד?
תהיתי האם 'עקב' זה באשר לאירועים שקרו, שהיו, שאירעו, או ש'עקב' הכוונה למשהו שיעשה בהווה בשביל משהו שיקרה בעתיד?
אבל בעיקר תפסו אותי, דברו אלי, הפסוקים אודות הארץ הטובה (דברים ח' 7-10):
"כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת. ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך."

וחשבתי כמה אנו מבקשות, מתפללות להגיע אל הארץ הטובה, להגיע למקום שופע מים, חיות, אוכל ולשהות בו עד שנשבע ממנו. כמה אנו רוצות ובמיוחד בימים אלו להגיע לפיסת מקום בו הקיום יהיה בשפע, טוב, משביע. אך אולי יותר מכל אנו מבקשות לעצמנו ארץ שבה יקבלו אותנו, יבינו אותנו, יספגו את השונות שבנו, יאפשרו לנו לאכול, ולא מתוך מסכנות. ארץ שאלוקים נמצא בה, דורש אותה, רוצה בטובתה, תמיד.
'ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד…'
ובעתיד, כשנגיע לארץ המובטחת, הרצויה, 'לא יתיצב איש בפניכם …'

ואסיים בפסוק מההפטרה (ישעיהו נא' 3): 'כי ניחם ה' ציון נחם כול חרבותיה וישם מדברה כעדן וערכתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה'.

פרשת השבוע | בת-קול - ארגון לסביות דתיות