פורסם בתאריך  6 ביולי, 2015 באתר FORWARD, תרגום לעברית ד"ר לירון נתן

השיח האורתודוקסי על פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי ביחס לנישואים חד מיניים מזכיר לי מדוע אני חסיד מודרני ולא אורתודוקס מודרני.
ישנם הבדלים רבים בין שני הזרמים, אך זהו ההבדל המשמעותי: השקפותיהם שונות לחלוטין לגבי תפקיד ההלכה בחיים הדתיים. היהודי האורתודוקס המודרני חווה את העולם דרך הפריזמה ההלכתית בלבד, בעוד שהשקפת החסיד המודרני רחבה ומקיפה יותר. ההלכה מיידעת את האורתודוקס ונותנת לו השראה. היא גם הברומטר היחיד בו הוא משתמש בבואו לקבוע את התוקף של חייו ואת הלגיטימיות של בחירותיו.
מאידך גיסא, עבור החסיד המודרני, ההלכה היא רק מסגרת, אורח חיים היוצר תשתית בה האישיות הדתית גדלה ומשגשת. התחום החסידי מכיל הרבה יותר מאשר קיום מצוות. הוא מאפשר תערובת רחבה יותר של שיקולים תיאולוגיים בעיצוב העמדות הדתיות והעמדות כלפי האחר.
עד כה תגובת המנהיגות האורתודוקסית להחלטת בית המשפט העליון נבעה מהשקפה הלכתית בלבד – בדומה מאוד לאופן בו היה מגיב הגאון מווילנה. תגובתם של הרבנים החסידים ההולכים בעקבותיו של הבעל שם טוב, היתה עשויה להיות שונה מאוד, בטון ובתוכן. זהו הקול החסר ביותר בקהילתנו. אף שבורכנו ברבנים רבים שהביעו דעה על ההחלטה והשלכותיה, אנו חסרים נואשות את קולו של הרֶבֶּה.
מצוקתם של חד מיניים מציבה אתגר עצום בפני המאמין האורתודוקס. לרב ולרֶבֶּה תפקידים מנהיגותיים שונים ביחס לסוגיה דתית זו. תפקיד הרבנים הוא לשפוט, תפקיד הרֶבֶּה הוא לספק הנחייה רוחנית. הרב מונחה על-ידי התלמוד והקודים ההלכתיים, על-ידי סברות, ופסקי הלכה. לעומתו, הרֶבֶּה שחשיבתו ההלכתית מורחבת מתוך אוריינטציה רוחנית, נמנע משיפוט לטובת הדאגה הרוחנית.
בעוד שהתיאולוגים החסידיים מסתמכים על מקורות מסורתיים רבים, שניים מהם בולטים בחשיבותם יוצאת הדופן. מקור אחד הוא הלקח רב התובנות הנלמד מסיפורה של אשת רבי מאיר בתלמוד. אשת רבי מאיר אשר נקטה בגישה מעט שונה ביחס לחטא, הוכיחה את בעלה על כי בטעות איחד בין החטא לחוטא. היא הבינה את תפקיד ההנחיה הרוחנית והדבקות במצוות ביכולת להפריד בין האדם לבין התנהגותו, להתבונן מעבר לחטאיו כדי לראות את האנושיות המוטבעת בכל בן אנוש.
בקו אחד עם גישה זו ניצבת ההצהרה התלמודית המהללת את הפושע המתחנן לסייעתא דשמיא לפני ביצוע הפשע. לימוד פרובוקטיבי זה מכריז כי יכולה להיות חשיבות רוחנית גם באותם רגעים בחיי האדם שאינם תואמים את צווי ההלכה הדתית.
בעוד שמי שנוקטים בגישה ההלכתית חוקרים את דקדוקי החוק היהודי כדי לראות האם האורתודוקסיה יכולה לתת מקום לחד-מיניים בקרבה, לרֶבֶּה תפקיד אחר. על הרֶבֶּה להיות בן לווייתם הרוחני של אנשים אלה, להלך לצידם במסעם המפרך אל עבר התפייסות בין אמונתם הדתית ובין נטייתם המינית, בתהליך שיסייע להם לקדש את מסע העינויים הזה.
יש סיפור שאני אוהב על ר' לוי יצחק מברדיצ'ב. יום אחד כשהלך ברחוב, הוא הבחין באחד מחסידיו מתפלל בעודו משמן את גלגלי העגלה שלו. במקום להוקיע אותו הוא הניח בצד את אי הנוחות הנובעת מדבקותו בהלכה, הרים ראשו כלפי השמים, ואמר "אלוהים, הבט בבניך הנפלאים! הם כל כך אוהבים להתפלל עד שגם כאשר הם משמנים את גלגלי העגלה שלהם הם פונים אליך בתפילה ובתחנונים." כחסיד הוא אפשר לרגישות המנהיגותית שלו להביס את הרגישויות השיפוטיות שלו. במקום לגעור בחסיד על מגרעותיו ההלכתיות, הוא בוחר לקדש את החטא, מתוך אמונה כי עמדה זו תביא לגדילה רוחנית רבה יותר.
הקול ההלכתי-חוקי שלט בספירה הציבורית האורתודוקסית – אך אחינו ואחיותינו הגאים ראויים לקשיחות מוסרית וודאית מהולה ברכות היונקת מהנחייה רוחנית. ההיסטוריה תקבע כיצד יסתיים מסעה של ההומוסקסואליות האורתודוקסית. תפקידו של החסיד המודרני הוא להבטיח כי מסע זה, אשר יש לקוות כי יוביל להקפדה דתית רבה יותר, יהיה קדוש ככל הניתן. אני מקווה כי קולו החשוב של הרֶבֶּה יצטרף בקרוב לקקופוניית הקולות הדתיים בסוגיה זו. אחינו הגאה ראוי לכך וזקוק לכך נואשות.
אני עצמי מצפה מאוד להיות חלק מקבוצה זו. אף שאני אוהב ללמוד את ההלכה וללכת בדרכה, אני משאיר את הדבקות בחוק בסוגיה זו לעמיתי הרבניים המוצאים פרנסה במשלח יד זה. נשמתי החסידית המודרנית מובילה אותי בכיוון אחר, והיא נעה יותר לכיוון התפיסה הרוחנית בסוגיה מורכבת זו. כאן אני ניצב בפני האלוהות המצויה בכל אדם, ללא קשר למעשיו, אמונתו או נטייתו המינית.

יששכר כץ משמש כראש המחלקה לתלמוד בבית הספר הרבני ישיבת חובבי תורה, ומנהל מרכז לינדנבאום ללימודי הלכה.