בשבת זו נתחיל לקרוא בחומש הרביעי, כאשר אלוקים מדבר אל משה במדבר סיני. בחרתי להקדיש את העיון שלנו הפעם לעניינו של המדבר. ארבעים שנה נדדו בני ישראל במדבר, תעו, לא מצאו עיר ומושב, היו רעבים וצמאים. הספר שלנו ספר "במדבר" עוסק בשנים אלו.
אך, המדבר שהוא יבש, מצמיא וחסר צמחיה, היה מקור החיות הרוחנית של העם. שם קיבל העם את התורה, בו הוא התגבש, ובו בנה את המוטיבציה והכין עצמו לכניסה לארץ.
שורש המדבר הוא ד.ב.ר דיבור, הנהגה, הובלה. המדבר במקרא הוא מקום רע, מקום שלא מצמיח אלא קוצים וברקנים, ובו נחש, שרף ועקרב. ואפשר אף למצוא הקבלה בין המדבר הגדול והנורא לבין הא-ל הגדול והנורא. במדבר ישנו הניסיון, "במדבר למען ענתך לנסתך" (דברים ח" ב"). במדבר ישנו האבדון, "ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה…עד תם פגריכם…" (במדבר י"ד ל"ג)
אך, במדבר גם מצויה הגאולה: "כי נחם ה" ציון…וישם מדברה כעדן…ששון ושמחה ימצא בה…" (ישעיה נ"א ג") וכן "אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים, אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן.." (ישעיה מ"א יח-יט)
מלחמה מתמדת מתקיימת בין המזרע לישימון, בין הארץ הנושבת למדבר, בין העז השחורה המאפיינת את המדבר, לאזור החקלאי, ובין הירוק לצהוב. זאת מלחמה בין השלטון והנוודות. שלטון יציב נוסך יציבות, יכול לדחוק את המדבר מפאתי הארץ הנושבת.
אצל הנביאים מהווה המדבר מקור לדימויים לבדידות, לערגה ולטוהר המידות.
"מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי…" (ירמיה ט" א")
"לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה ב" ב")
והסוף המקווה "מצא חן במדבר עם שרידי חרב…" (ירמיה ל"א א")
בהפטרה מובא המדבר כתרופה לעם ישראל "לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ודברתי על לבה. ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקווה…". המדרש בשמות רבה, רואה סימנים במדבר: "אמר לו הקב"ה למשה: סימן זה לך – במדבר אתה מניחן, ומן המדבר אתה עתיד להחזירן לעתיד לבוא" (ע"פ מאיר כהן)
בספר ילדים מתוק ואהוב שנקרא "בר במדבר" ונכתב ע"י טל ברטוב, ומצולם ע"י ארז הרנשטט, מסופר על ילד קטן שחי עם הוריו במדבריות סיני, ירדן והנגב. בר נולד אל המדבר, ונעשה אוהב המדבר, "ילד של מדבר". בר למד להביט אל תוך המדבר, בין רוח לים, מול שמש וים. בר אסף במדבר מראות וריחות, קולות וטעמים, והם נוספו אל האוצר המדברי שלו.
במדבר פגש בר ילדה כהה של המדבר, ריח מתוק של עשן ואש. ידי הוריו עזרו לו להבין ולהכיר את המדבר: איך מלטפים, איך עוטפים. החול עטף אותו, והשמש האירה באדום וזהב. המדבר היה גן שעשועים ענק. שם במדבר ראה בר את השיטפון, ששטף ברעש, געש ונעלם. ובר ראה איך זרעים רדומים מקיצים באדמה שנרטבה. בר הכיר המים וקסמם המיוחד במדבר, ופגש את המקומות המוצלים, ואת מצבי הרוח של המדבר. בר הפך לנסיך המדבר…לסייר-המדבר, ואח"כ לימד את גיא שנולד למדבר את סודותיו של המדבר.
מי ייתן ונלמד גם אנו ללמוד את סודות המדבר, את הייחודיות, את היכולת להתגבש, את לימוד נווה המדבר, את הציפיה ואת היופי של המדבר, שמדבר אלינו בשפתו הייחודית.
תמי פיליפ- ירושלים
אייר תשע"ד.