בפרשה שלנו מוארים יחד עם המנורה נושאים רבים. אנו פוגשים את המנורה, את הלוויים, את פסח שני, את המסעות, את חצוצרות הכסף, את הפרידה מחובב, את נשיאת הארון, התבערה. אנו פוגשים בייאוש של משה, מכירים את אלדד ומידד שהתנבאו, קוראים על קברות התאווה, ופוגשים את מרים המדברת על אחיה משה ואת תפילתו של משה לרפואתה. העם מחכה בסוף למרים, ונוסע רק כאשר סיימה להסגר 7 ימים מחוץ למחנה. מעניין שהפרשה פותחת ב-7 נרות, ומסיימת בשבעה ימים…
אלו הם נושאים שמספיקים לשנה שלמה, נושאים שמחייבים לימוד מעמיק, הבנה עמוקה, נושאים שראויים לדיון מכבד. אני בחרתי להישאר במרחב הפסוקים הראשונים, להישאר בפסוק השני, לנסות לדרוש אותו, להיות בו, לנתח אותו, להבין אותו, לנסות לרדת לעומקו.
"דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות"
מה לא ברור בפסוק זה?
הרי אם מעלים את הנרות ברור שהם ידלקו?
מדוע אומרת לנו התורה שהנרות ידלקו?
וגם, מה הכוונה יאירו הנרות? וכי מה הנרות עושים?
הרי מעצם טבעם נרות מאירים, מה החידוש?
וכשחשבתי על הפסוק היקר הזה אורו לי בו 2 חידושים.
הדגש בפסוק לדעתי הוא על המילה בהעלותך שהיא גם שם הפרשה. כול אחד מאתנו יכול להעלות את האור. כאשר אדם מאמין בעצמו, מגובש ביכולת שלו להאיר, מבין שהוא יכול להאיר, שיש בו הארה שיכולה לתרום לעולם, שיש בו מסוגלות של אור, הוויה של תאורה, של מאור, של הקרנה לעולם, לחברה, אולי אפילו גם לעצמו, כי אז יאירו שבעת הנרות.
אם תאמין שאתה יכול להאיר, אז יאירו הנרות, המנורה תאיר, אם האדם יאמין בכוחו, ביכולת שלו לחולל אור, ליצור אור, להאיר, כי אז המנורה תאיר. אורה של המנורה נובע מהאמונה הפנימית של המדליק. ההדלקה, ההארה היא לא תהליך טכני, פיזי בלבד, זהו תהליך עם כוונה עמוקה, עם אמונה יקרה, עם התכווננות, הנובעת מתוך הידיעה הפנימית, העמוקה, שיש בי אור שיש בי יכולת להאיר את העולם, את החברה, לתרום, אם האדם יכיר באור הפנימי שלו, יוכל לשווקו החוצה, לכלל.
ומוצאת לנכון להאיר עוד כיוון חשיבה עוד דיוק שחשבתי עליו, 'בהעלותך' כשאדם מעלה את החול, את החומר, כי אז יאירו הנרות, כאשר אנו מעלים, עולים מדרגה, מתקדמים, כי אז יש לנו אור גדול! אם נעלה ידלקו 7 הנרות שמול פני המנורה.
האור הוא לא אוטומטי, יש לעשות מאמץ על מנת להשיגו, לעלות, לטפס, לפעול להשיגו, לגלות את מתנת האלוקים שבנו, להפיץ את האור, אך בשלב ראשון צריך להכיר באור, לפגוש את האור שבתוכנו.
שבת שלום!
תמי פיליפ – ירושלים.
פרשת השבוע