השבוע בפרשת השבוע עולה יוסף אל במת האתוס והמיתוס היהודיים. מיוסף בן ה-17 שנפגוש בתחילת הפרשה עד יוסף המשנה למלך מצריים ("ויקראו לפניו אברך" בראשית פרק מ"א פס' מ"ג) ועד להרחבות המסורת ל"יוסף הצדיק" ככינוי בקבלה (הוא מסמל את ספירת יסוד שנקראת גם צדיק) ולשיא המיתוס היוספי באמצעות "משיח בן יוסף" שהינו המשיח שאחראי על [...]
[להמשך קריאה]הבלוג של זיוה - פרשת השבוע
וישלח 2
אין, אין, יותר דבילי מלצטט את עצמך. אני יודעת. אבל ה"דבר תורה" הכי מרגש מבחינתי לא נשמר בשום מקום. אז למרות שכבר ציטטתי את עצמי אי אלו פעמים אני אחזור בפעם המי יודע כמה. כדי שבאיזשהו מקום יישמרו לי הרגעים האלה גם מחוץ לזיכרון:
בפרשה שלנו יעקב מתפלל לה' לפני הפגישה עם עשיו:
" בראשית פרק לב
[...]
וישלח
בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מבקשת ומתפללת שהדיונים הדתיים על מיניות אסורה ייעשו לפי ההלכה ולא לפי רוח ההלכה. מסתבר שההלכה יודעת להיות מהפכנית יותר ולפחות זהירה יותר בדרך שהיא דנה אדם מהמדרש הספרותי / חינוכי / פילוסופי שאין בו את אותה אחריות משפטית חד משמעית ונוקבת לגורלו של האדם בו הוא דן. אז [...]
[להמשך קריאה]תולדות
היום יום ג' ערב שבת קדש פרשת תולדות זכינו שבית משפט מוסמך בישראל, מדינת היהודים, המייצגת את כלל ישראל בזמן הזה, קבע כי גברים שנישאו זה לזה, ונירשמו כנשואים במדינה בה נישאו (קנדה) יירשמו כך גם במירשם האוכלוסין של מדינת ישראל. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
תקדים משפטי קטן מאוד. כמעט טריוויאלי. ואיזו מהפכה מכל [...]
וירא
השבוע, בפרשת "וירא" אנחנו לומדים על מעשה סדום. על ההתמודדות של אברהם אבינו מול אנשי סדום כאנשים ומול הסדומיות כתופעה. עוד אנחנו לומדים על יראת ה'.
קשה לי להאמין כי כשהתפשרו העותרים מטעם "הבית הפתוח" עם המשיבים מטעם המדינה על מועד למצעד במסדרונות ביהמ"ש העליון, היה סיפק בידם להבחין כי מדובר דווקא בערב ש"ק פרשת [...]
לך לך
הציווי של השבוע בעבורנו, כמו גם הניסיון שבפניו אנו עומדים השבוע, הוא "לך לך". אי"ה ביום ו' הקרוב בשעה 11:00 בבקר מוטל עלינו ללכת. אבל אודה ולא אבוש, שאלות מכרסמות בליבנו ומסביבותינו, שאלות שמעלים חורשי רעתנו כמו גם דורשי טובתנו: האם מוטל עלינו ללכת במסירות נפש? האם מוטל בשעת סכנה? בשביל מה בעצם אנחנו הולכים? [...]
[להמשך קריאה]נח
שתי הערות לפרשת נח:
את כולנו לימדו בגן ש"חמס" = גזל ובעצם המבול בא על חטאי ממונות כבדים. פשט הכתוב מלמד אחרת לגמרי. בסוף פרשת השבוע שעבר א-להים אומר בדיוק למה הוא הולך למחות את כל האנושות ואיתה כל בשר, בפרק ו' פס' א'-ח' יש תיאור מפורט וברור. לא בכדי תמיד דילגו על הפסוקים האלה [...]
בראשית ב'
שלושה טיפוסי אדם אנו פוגשים בפרשת בראשית:
אדם הראשון וחוה שמפעלם הערכי היחיד הוא לא לאכול פרי עץ. הם אינם מבינים את המפעל הזה כאילו נולד מלבם ודעתם. נהפוך הוא, הם חווים זאת כציווי א-להי הכפוי עליהם. העונש היחיד שהם מסוגלים להעלות בדעתם הוא מוות. מוות פשוטו כמשמעו. לא עולה בדעתם כי המוות כאן הוא סמלי [...]
בראשית
שוב מתחילים מ"בראשית". היכולת לחזור מחדש – "לחזור" מחד, ו"מחדש" מאידך - על אותם טקסטים בכל שנה היא היכולת המופלאה ביותר של המסורת בעיני. זהו כנראה כוחה הגדול והקמאי ביותר. אבל לא מסורת נאיבית אנחנו מוצאים לפנינו בפרשת בראשית. הפרשה שמכילה כנראה את המיתוס הקדום ביותר של עם ישראל כבר מכילה בתוכה את מלוא הקשיים [...]
[להמשך קריאה]בין יום כיפור לסוכות
כל הסופשבוע אני מנסה לכתוב משהו על סוכות.
החג שהיה אמור להיות הכי קל לאנשים כמוני. החג האוניברסלי ביותר של היהדות בו הוקרבו קורבנות (70 פרים) כנגד 70 אומות העולם. איזשהו סוג מעורר יותר הזדהות של "אתה בחרתנו".
החג שבו ארבעת המינים מסמלים את הגיוון שיש בתוך ציבור. כל ציבור.
החג שבו אנו נדרשים לעזוב את הבעלות שלנו [...]
