השבוע אנחנו חוגגים את יום הולדתה ה-35 של אשתי (מחר כ"א באייר) וגם את סיום ספר "ויקרא". למעשה ספר "ויקרא" הוא ספר "תורת כהנים" מסתיים פעמיים. פעם אחת מסתיים הספר בסוף פרק כ"ה במילים המרגשות (פס' מ"ד-מ"ו):
" וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם–לְהָפֵר בְּרִיתִי, אִתָּם: כִּי אֲנִי ה', אֱלֹהֵיהֶם. וְזָכַרְתִּי לָהֶם, בְּרִית [...]

ספירת העומר, עליה אנו מצווים בפרשת השבוע, פרשת "אמור" מתקיימת מדי ערב בכל בתי הכנסת שאני מכירה, מאז פסח ועד שבועות בניגון אחד. את הניגון הזה אני מוצאת עצמי מזמזמת כמו כל בית ישראל בימים אלו באותה מנגינת ילדות. "הנני מוכן ומזומן, הנני מוכן ומזומן, הנני מוכ-אן ומזו-או-מן לקא-יים (במלעיל) מצוות (שוב במלעיל) עשה עשה, [...]

פרשת האבל על מות שני בני אהרן והלקחים שהופקו מכך ניתנים לתימצות בפס' מפרשת שמיני: "בקרוביי אקדש ועל פני כל העם אכבד" (ויקרא י' ג') או בפשטות מפרשתנו פרשת קדושים, בציווי החוזר "והייתם קדושים". אולם הכובד, מחירה של הקדושה, אינו מחולק באופן שווה על פני כל העם. להט"בים למיניהם נושאים אותו בכובד רב בהרבה, בהלכה [...]