אז איך זה לחיות בתוך שני העולמות - הלסבי והדתי? כתב התוכנית יומן בערוץ ,1 אמיר גרא, עשה תחקיר מעמיק וראיין ארבע לסביות דתיות על הנושא הזה בדיוק; שתיים מהמגזר החרדי ושתיים מהחברה הדתית לאומית, חלקן חברות בת-קול, וחלקן גם אמהות. שתיים מהן מתראיינות בעילום שם ובטשטוש פנים, והאחרות אינן חוששות כלל לספר לעולם שהן לסביות ודתיות. לצד האהבה והטוב הן מתארות את הקשיים וההתמודדות, אבל גם שיש אפשרות לחיות בזוגיות עם אישה ולגדל ילדים וזה בסדר. בכתבה מופיע גם הרב יובל שרלו שמציג בקצרה את השקפת עולמו הדתית-הלכתית בנושא. או כמו ש"יעל" בכתבה אומרת: "אני אוהבת את הדת, אני אוהבת את השבת, אני אוהבת את המצוות… אני דוסית לסבית!"
זהו, רשמית כבר אחרי החגים. בעוד פחות משבועיים אני מתייצבת חזרה בלימודים (סמסטר אחרון, אחרת לא ברור לי שהייתי עומדת בזה), אני משנה קצת את אופי ושעות העבודה והזמן להתחלת ההתמחות הולך ומתקצר. והאמת שמבחינתי החזרה הזאת לשגרה לא מאוד מבורכת, והייתי מאוד שמחה אם היתה אפשרות כרגע לא לחזור למלחמה היומיומית, כי האמת - [...]
בעזרת ישעיה משחזרת לנו ההפטרה את סיפור הבריאה הבראשיתי. אולם אם הסיפור של התורה הוא סיפור מיתי המוסר לנו מה קרה, או מהו העולם, האדם, האל, ומתכוון שאת הלקחים (אם הם בכלל קיימים) נפיק בעצמנו, הסיפור של ישעיה, כדרכם של הנביאים הוא פדגוגי. לדעת ישעיה לסיפור הבריאה יש מסר. גילוי האמונה בה'. מבחינה זו הנביא [...]
קשים חייה של בלוגרית שהתחייבה להפטרות בחגים. שתי הפטרות בראש השנה, שתי הפטרות ביום כיפור, שבת באמצע, סה"כ 5 הפטרות ב-10 ימים. לא עוברים חמישה ימים ושוב קורה בערך אותו דבר. 3 הפטרות תוך שבוע. כל כתיבה שהיא הופכת במהירויות כאלו ובמדיה הזו (והיום אולי בכל מדיה בכלל) לקיקיונית ובכך מסוכמת הפטרת מנחת יום הכיפורים [...]
היציאה שלי מהארון היא תהליך שהתחיל די מזמן באופן מאוד הדרגתי, ועדיין ממשיך. זה התחיל בחברים קרובים ובכמה בני משפחה והמשיך מאז באיטיות. כמעט לא נתקלתי בהומופוביה מצד החברים שלי. אני זוכרת איך בחרתי אותם בקפידה, חבורה מובחרת של בנות ובנים שהשתתפו איתי בסוד הזה. אנשים שחוו איתי את ההתמודדות מול ההורים ומול העולם, את [...]
בסופשבוע האחרון טיילנו לנו עם ילדינו. הטיול נפתח בתבור ובעוד אנו עסוקות בלנסות לקדם את פני הרעה של שעתיים נסיעה רצופה ולהכין את גמדינו למקום אליו אנו הולכים שרנו בשני קולות (ליתר דיוק בשתי מנגינות: המנגינה המקובלת והמנגינה שלי…) את "בדרך לתבור" עם המילים המתוחכמות:
בדרך לתבור הלכתי לבדי
מאחורי שמעתי קול פרסה
הפניתי את ראשי ראיתי לידי
רוכב [...]
יש מן ז'אנר כזה של אנשים שמבקשים סליחה באופן אוטומטי לפני יום הכיפורים. הם עושים את זה כמעט בלי לחשוב, מתוך מסורת או הרגל. אני מוכנה לפרגן להם גם כוונה, הם באמת רוצים שיסלחו להם, אבל הם לא מבינים מה זה אומר או מה עשו וחושבים בילדותיות שאם ביקשו 3 פעמים סליחה (כי כך [...]
בגרפיטי המופלא הזה נתקלתי לראשונה בגיל 17, על הקיר של אחד הבניינים בתל אביב. כבר אז מאוד אהבתי אותו, אם כי אני לא בטוחה שהבנתי בדיוק למה. בשבועות האחרונים, נדמה לי שהתחלתי להבין אותו יותר טוב. קלטתי את תחושת האי יציבות והסחרור שאני נמצאת בה, והבנתי שאני בשלב שבו אני צריכה לעצור את העולם. אני [...]