הבלוג של בת-עמי

דף הבית \ בלוג \ הבלוג של בת-עמי

  • לסביות בערבות באר-שבע

    בשנת 1988 סיימתי את בית הספר התיכון – אולפנה, אלקנה – ועליתי על האוטובוס הראשון לירוחם. חייתי שם את 16.5 השנים הבאות כחיילת וכסטודנטית (וכסטודנטית וכסטודנטית, אהבתי ללמוד ולא אהבתי לסיים דברים). במהלך השנים האלו, בתדירות אקראית, הופיעו מדי פעם כתבות בעיתונות המקומית או בעיתוני הסטודנטים, תחקירים של עיתונאיות ועיתונאים אמיצות שהתפלחו למפגשים של התאים...
  • פורים, הכוסברה של החגים

    פורים הוא הכוסברה של החגים, או שאת מתה עליו או שאת שונאת אותו. ובדיוק כמו את הכוסברה – רובנו שונאות אותו. כי יכול להיות שיש לך גם רעיונות מעולים לתחפושות וגם את הכשרון להוציא אותם לפועל אבל רוב הסיכויים שאין לך שום רעיונות מיוחדים או למצער מליון רעיונות מבוזבזים שהתנפצו אל חופי המציאות של שתי...
  • מיום כיפורים זה, עד יום כיפורים הבא

    לפני שש שנים כשהקמנו את המניין הגאה עשינו את זה בעיקר בשביל עצמנו. בדיעבד, ברור שזה צורך שהיה בנו כבר זמן רב קודם אבל לא היה לנו מושג עד שמישהו אמר את זה בקול. מישהי אמרה שאין לה איפה להתפלל ביום כיפור, מישהו אמר – אז בואו נקים מניין גאה, וזהו. מרגע שנאמרו המילים אי...
  • ערב יום הכיפורים | תשע"ו

    יש מקום שהוא שלי הפעם האחרונה שהלכתי לבית כנסת 'נורמלי' ביום כיפור היתה כשהבכורה עוד היתה בתוך המנשא. עליתי איתה את עשרות המדרגות לעזרת הנשים בבית הכנסת הגדול בעיר מגורנו והתפללתי כל זמן שהיא ישנה. שנה לאחר מכן כבר העדפתי שהילדות ירכבו על הבימבות שלהן ברחוב ובלבד שלא אצטרך להסביר להן למה אנחנו לא יכולות לרדת...
  • המצעד שאחרי המצעד | ירושלים 2015

    את אשתי פגשתי במצעד הגאווה הראשון שלי, בתל-אביב. שנה אחר כך כבר הייתי בהריון והלכנו ביחד למצעדים בתל-אביב ובירושלים. התגלגלנו בניחותא כשפתאום המג"בניקים סביבנו התחילו לרוץ. באיזשהו שלב הבנו שהיתה דקירה ואני סרבתי להתרגש, הייתי משוכנעת שזו קטטה. נראה לי הרבה יותר סביר מכל אלטרנטיבה אחרת. מאז הייתי כמעט בכל המצעדים בירושלים ובתל-אביב, הברזתי רק...
  • המסר שלי לקהילה הדתית – יש לנו פנים ושמות

    לפני חודשיים בערך קבלתי מייל ממישהי שאינני מכירה ששאלה אם אסכים להשתתף בפאנל בנושא טיפולי המרה. לא היו לי אשליות, אף אחד לא מקיים פאנל כזה בשביל להגיד שטיפולי המרה הם מיותרים, אינם מועילים ובמקרים רבים אפילו מזיקים. פאנלים כאלו, במקרה הטוב, מתקיימים בשביל להגיד "כן, אבל". אז ברור שהסכמתי, אפילו לא טרחתי לברר מה...
  • מה משותף לזוגות חד מיניים ולעם הפלסטינאי?

    פורסם היום ב'מעריב' נולדתי בבית דתי אורתודוכסי (בכל פעם שאכתוב דתי תרשו לעצמכם לקרוא אותרתודוכסי), גדלתי בבית דתי והתחנכתי בבתי ספר דתיים (בוגרת אולפנת אלקנה), אני עדיין דתיה. אף על פי כן, מעולם לא גיליתי עניין במפד"ל ומעודי לא חפצתי להיות חלק מהקמפיין של המפלגה הזו אבל בשבוע שעבר נגררנו לשם, אני ומשפחתי, מבלי שבקשו...
  • לא נפסיק לצעוד

    לפני 10 שנים צעדתי במצעד הגאווה הראשון שלי. זה קרה בדיוק כשהחלטתי שנמאס לי מלסביוֹת ולסביוּת ולכן עשיתי את הדבר ההגיוני והחלטתי ללכת עם חברה למצעד. מצעד הגאווה בתל-אביב הוא אירוע מהמם, תופס אותך דרך כל החושים ומותח אותם על לקצה. המצעד הזה מתקיים תמיד בתחילת חודש יוני כשכבר 100 מעלות בתל-אביב עם 200 אחוזי...
  • המשפחות המאושרות הדומות זו לזו וסגני שרי החינוך המיותרים על פי דרכם

    "משפחה זה אבא, אמא וילד", ואם לדייק "אנחנו לא הקמנו את מדינת ישראל כדי להיות שבדיה אלא כדי להיות מדינת היהודים. משפחה זה אבא אמא וילד" – האחראי על המכתם הזה, רובכן כבר יודעות, הוא טיפוס בשם וורצמן שמעביר את שעות הפנאי שלו כסגן שר החינוך מטעם מפלגת "הבית היהודי". הציטוט של המשפט המלא ממילא...
  • משגע פילים

    לכבוד נר שביעי של חנוכה אני מעלה מן הארכיון של הבלוג הישן שלי פוסט אהוב במיוחד. "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו", כך מתחילה תפילת 'על הניסים' הנאמרת בחנוכה – אלא שמתתיהו החשמונאי מעולם לא היה כהן גדול. המדרש טוען שהוא זכה בתואר כהן-גדול-לשם-כבוד על חלקו במרד ביוונים, הפרשנים טוענים שהכהן הגדול הוא...
Back to top