מצעדי גאווה

דף הבית \ מצעדי גאווה

  • לסביות בערבות באר-שבע

    בשנת 1988 סיימתי את בית הספר התיכון – אולפנה, אלקנה – ועליתי על האוטובוס הראשון לירוחם. חייתי שם את 16.5 השנים הבאות כחיילת וכסטודנטית (וכסטודנטית וכסטודנטית, אהבתי ללמוד ולא אהבתי לסיים דברים). במהלך השנים האלו, בתדירות אקראית, הופיעו מדי פעם כתבות בעיתונות המקומית או בעיתוני הסטודנטים, תחקירים של עיתונאיות ועיתונאים אמיצות שהתפלחו למפגשים של התאים...
  • פרשת השבוע | 'עקב'

    אני לא יודעת אם היה לי אי פעם יותר קשה לכתוב מאשר השבוע הזה. שבוע מטלטל, מעמת, מייסר וכואב. מה כותבים ? איזו משמעות יש למילים? איך אצליח לייצר נחמה? איך יתקבצו האותיות לכדי מסר משמעותי, מקדם, מנחם, אוהב, מחזק? ופתחתי את החומש, דפדפתי, קראתי, ניסיתי לדלות מילים שמבשרות על נחמה על איחוד, על בריאות....
  • למה לא פשוט. לאהוב | נריה כנפו

    כולם מדברים על פגיעה. הדתיים מרגישים פגועים מאורח החיים של הקהילה הלהט"בית. אז בואו נעשה סדר לח"כ סמוטריץ' וחבריו. צורת החיים של אדם דתי לא מאפשרת *לו* חלק מהדברים. לא לאחרים. בניגוד למה שמקובל לחשוב, היות אדם שומר מצוות מחייבת… אותו. העולם הדתי הוא אינדיבידואלי. פרטי. לא קשור להתנהגותם של אחרים. אם תגידו שדווקא כן,...
  • מה עושים עכשיו?

    בּוֹא נַשְׁוֶה, סַכִּין מוּל סַכִּין/ שֶׁל מִי יוֹתֵר גָּדוֹל, שֶׁלְּךָ אוֹ שֶׁלִּי?/ סַכִּין מוּל סַכִּין, לַפִּיד מוּל לַפִּיד/ עַיִן תַּחַת עַיִן תַּחַת שֵׁן תַּחַת קֶבֶר/ הָרַגְתָּ מַסְפִּיק, מָתַי תּוֹרִי? / תִּרְאֶה כַּמָּה גָּבוֹהַּ אֲנִי מִתְנַדְנֵד/ סַכִּין בַּלָּשׁוֹן, בְּלִי יָדַיִם/ בּוֹא נַשְׁוֶה/ צַעַר וּבֹשֶׁת, נֶזֶק וְשֶׁבֶת. מוטי פוגל – מבקר ספרות ומנחה סדנאות קריאה וכתיבה ביום...
  • פתאום היה בום | יעלה

    בקושי הגעתי למצעד השנה. מאז שהבנות נולדו, האישי אמנם נהיה הרבה יותר פוליטי, אבל הלוגיסטיקה קשה יותר. מאוד רציתי שניסע כולנו לירושלים – אחה"צ משותף עם הבנות. אבל חוץ מזה ש-א' שונאת נסיעות ארוכות, האופציה ההגיונית (וגם זה בקושי) היתה שאסע בעצמי. ועד שתיאמנו מראש, ו-א' התגייסה לצוות ג'ימבורי לגמרי מטעם עצמה כבר לא היה...
  • אין נביא בעירם: מלחמת ההישרדות של הקהילה בירושלים | פייגי שטרן

    פורסם במעריב 3.8.2015 לאחר פיגוע הדקירה שאירע במצעד הגאווה בירושלים בחמישי האחרון, חש יובל בן עמי, סופר ירושלמי וקרוסדרסר (אדם הלובש מדי פעם בגדים של בני המגדר השני כדי לבטא נזילות מגדרית) צורך להתפייס מקרוב עם ירושלים הלא מוגנת. ״הרגשתי צורך לצאת מגן הפעמון המגודר והמוגן ולצאת לירושלים האמיתית, לדבר עם אנשים ולהוכיח לעצמי שיש...
  • כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים | זיוה אופק

    ***לעילוי נשמתה של שירה בנקי*** הקהילה שלי צריכה נחמה. המדינה שלי צריכה נחמה. ישעיהו מציע בעיניי את הנחמה והתקווה האולטימטיביים (ישעיהו י"א א'-ט'): "ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה. ונחה עליו רוח ה': רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה', והריחו ביראת ה'. ולא למראה עיניו ישפוט, ולא למשמע אזניו יוכיח....
  • Jerusalem Pride Parade 2015 | Sarah Weil

    30.7.2015 – The parade, the stabbing, the pride Last night the stakes of LGBTQ activism in Jerusalem became clearer than ever for me. If the attacker had waited only a few minutes more to begin stabbing people, it would have been me who might have wound up in the hospital last night, or worse. At...
  • המצעד שאחרי המצעד | ירושלים 2015

    את אשתי פגשתי במצעד הגאווה הראשון שלי, בתל-אביב. שנה אחר כך כבר הייתי בהריון והלכנו ביחד למצעדים בתל-אביב ובירושלים. התגלגלנו בניחותא כשפתאום המג"בניקים סביבנו התחילו לרוץ. באיזשהו שלב הבנו שהיתה דקירה ואני סרבתי להתרגש, הייתי משוכנעת שזו קטטה. נראה לי הרבה יותר סביר מכל אלטרנטיבה אחרת. מאז הייתי כמעט בכל המצעדים בירושלים ובתל-אביב, הברזתי רק...
  • זה מאבק על הזכות לחיות | אביגיל שפרבר

    המשכנו לצעוד צמודים לצד ימין, מפנים מסלול לכוחות ההצלה, המשכנו לצעוד מהר, להגיע כבר לגן הפעמון, לא הרגשתי פחד, הרגשתי רק צורך עז להגיע עם הילדים למקום בטוח. רק בלילה אחרי שנרדמו אצל ההורים ברובע היהודי, פתאום הכל צף והתפרץ, הפחד, התדהמה, חוסר האונים והדאגה. לפני עשור, כשעוד היינו קומץ, עדיין לא היתי אמא, זה...
Back to top