לפרשת "ויקרא"/ אני מקריב, משמע אני קיים
"אדם כי יקריב מכם קרבן לה'…." כיצד אנו מגדירים את תמצית ההוויה שלנו? האם אנו יצורים חברתיים? האם אנו יצורים חושבים? האם אנו יצורים אוהבים? שונאים? בפתחו של חומש 'ויקרא' אנו נפגשים עם הצגת האדם כאדם שמקריב. "אני מקריב משמע אני קיים" ספר 'ויקרא' פותח בציווי אודות הקורבן, אודות הצורך והיכולת של האדם להקריב קורבן....