Tags

מהרגלי בקודש לפתוח ספרים בעמוד אקראי, ולחבר אותם לתוכן הפנים האישי בהקבלה לכתוב. בד״כ פתיחת ההיכל מלווה בייחוד ובהקדשת שאלה פרטית, ובידיעה שהתשובה הטמונה בכתובים עתידה להביא עמה פלאים. רק אם מבחינים. שלשום נגשתי לפסנתר, תחילה חשבתי לנגן את תוכן הפנים האקראי או אז הבטתי בספרי השירה המחוברים לפסנתר כאילו היו הם נשימה אחת המורכבת...

בס״ד אלו ימי הרחמים. ימי הסליחות. חסדי ה׳ גוברים עלינו. לגבור על כל חטאינו. כל שחטאנו ביודעין ושלא ביודעין. תשליך כל המחשבות שנחשבו בהסתרה ואלו שנאמרו ברוח סערה. על כל אלו אבקש מחילה. בין אדם למקום יתכפרו כל החטאים, אך בצומנו, בשכבנו ובקומנו יש חברים בדרך. יש את המחילה בין אדם לחברו ובין אדם לרשתו....

היש עולם מעבר? מעבר לכפי יכולתנו לראות. מעבר בין העולמות. פרוזדור. יש. רגעי הפרידה מאדם אהוב הם הרגעים בהם בין הדמעה והכאב ניצב עיגול אור ובו טמון סוד הנקודה הטובה, מיקומה של הנשמה בתבניתה החדשה. צריך משקפיים רוחניות על מנת להבחין. עד לפני חודש לא העזתי להוציא בקול רם מחשבות מסוג זה לאוויר העולם. אמש,...

׳חסד השירים׳. ׳על כל אלה׳ מודה אני. על כל המשוררים, השירה וקול השירים.. על מרבד המשמעויות בשירים, ועל מחשבות המשורר והחיבור המשוחרר אל הקורא. אליך. ממריאה מכל שיר. כשהוא נוגע בביצוע. כשהוא עמוק בהגשה. יש לנו מורשת. יש שירים ככוכבים. לצאת ולראות מבעד לנימי הנפש מעבר לחיבור הכתוב בתבנית חיצונית. אלו פניני ההשכלה ואלו פניני...

הכתיבה. הערוץ הישיר דרכו מתחברת לכל תדר בעיר. העיר הפנימית. שכנה של העיר התחתית. העיר בה חוגגות המחשבות ריקודי עמים במגוון טעמים ואופנים. העיר שמעירה אותי כל פעם מחדש להקשיב לאמת שמאירה ממעמקים. הסבר מהיר לפרק הישיר. העיר היא משכן המחשבה. המח והדמיון. המעוף. מעת לעת מתרגלת כתיבה אחרת. יוצאת ממגירות השירים למסע בחוויות השנים....

מאז הצטרפתי לקהילת בת קול, חיי החברתיים השתפרו פלאים. מאדם סגור הסובב בעיקר במרחב הבטוח, בנחלת חברים מוכרים וסביבתי הטבעית היא הופעות. מוצאת את עצמי לאחרונה במפגשים עם מלא אנשים או בבית הכנסת בשמחת הילדים. במחוזות חדשים. ניכר גם כי הקהילה עוברת תהליך התגבשות והתאחדות. יש מפגשים. חברויות. עזרה לזולת. רוח חדשה נושבת בבת קול וכן...

הדיבור הישיר בעיר הוא על שוויוניות. על ערכו השווה שבין אדם לחברו. בצבעי כחול לבן. על ריבוע המסך של העם. ראינו זאת באחדות הפיד של כולם. ראינו גם את דעת אלו החושבים אחרת. ראינו את הרמת המסך. את הנוחי את התנוחי את הנח לכולם. את הפשוט בעם. את המורם ההופך לפשוט. את הפשט. את הדרש....

תורת משה אמת. מה שהיום כה ברור ואמיתי לפני עשור היה נדמה ברוחי למשל, לבדיה. המעבר בין אמת אחת לאמת אחרת, ההסתגלות לצורת מחשבה אחרת, התכווננות הכלי להכלת אמונה. היו אלו כמסע בן ארבעים שנה במדבר. המדבר הוא מסת חיי החול שחייתי קודם. מרוץ בו שרים המנועים קדימה.. מונעת מהחומר..מההישגים.. מהיעדים ואיפה יעודי כאן ואיפה...