בסיפור שלנו השבוע נפגשים שני סלבס. האחד ידוע בכל העולם המערבי והשני ידוע בהיסטוריה היהודית (בעיקר לחז"ל ולמתעניינים…): אדריאנוס קיסר ועקילס הגר, שלפי המסורת היה אחיינו של אדריאנוס, ומכל מקום, הסיפורים החוזרים אודותיו, משמרים קשר קרוב ביניהם.
אדריאנוס נחשב אחד מגדולי וטובי קיסרי רומי. האימפריה הרומית שיגשגה בתקופתו, וידעה שלום ופריחה.
אדריאנוס שנא את היהודים.
הוא דווקא לא נולד אנטישמי. לפי המסורת שלנו הוא התעניין ביהדות בתחילת מלכותו ואף חשב לבנות מחדש את המקדש ההרוס בירושלים. אבל היהודים לא כל-כך אהבו את אדריאנוס. שאיפות העצמאות והגאולה של העם היהודי במאה השניה לספירה היו דתיות-לאומיות מאוד מאוד. מהר מאוד גילה אדריאנוס שהוא צריך לדכא את מרידות היהודים. בתחילה מרד התפוצות (מרידה יהודית באזור לוב, קפריסין ומצרים – מרכזים הלניסטיים משגשגים) ואח"כ מרד בר כוכבא. דיכוי המרידות הללו החריב את ארץ ישראל וכמעט כילה את עם ישראל. במקום לשקם את ירושלים ליהודים בנה אדריאנוס את "איליה קפיטולינה" הידועה לשימצה. במקום לגלות עניין בדת היהודית גזר אדריאנוס שאסור ללמד תורה, לשמור שבת ובעיקר אסור בשום אופן לעשות ברית מילה.
ההיסטוריה חלוקה בשאלה האם גזירת המילה היתה אחת מעילות מרד בר כוכבא או תוצאה של המרד. ידוע שבעקבות המרד החליט אדריאנוס לדכא בחריפות את התרבות והלאומיות היהודית ואסר על סממנים דתיים רבים, מה שנקרא אצל חז"ל "גזירות השמד". אבל עם ברית המילה היה לאדריאנוס סיפור בפני עצמו. אדריאנוס היה הלניסט אדוק ונלהב. למעשה, שאיפות השלום והאחדות שלו באימפריה הרומית כוונו לאחד את האימפריה תחת התרבות ההלניסטית. שלמות הגוף וקדושתו היו מרכיב משמעותי באידיאולוגיה ההלניסטית. איסור הסירוס היה מחוץ לחוק באימפריה הרומית. אחרי דורות של סריסים שסורסו בעיקר לצורך תחזוקת הרמונות ושמירת נאמנות של עבדים לאימפרטורים שונים ומשונים, איסור הסירוס הוא אחד הרעיונות היותר יפים שהיה לרומאים להציע. אבל אדריאנוס חשב שכל פגיעה בגוף, ובאברי המין במיוחד צריכה להיכנס תחת איסור הסירוס. למעשה די קל להבין את הראש של אדריאנוס. לפני שנה וחצי קבע בימ"ש בגרמניה שברית מילה אינה חוקית כי היא פגיעה בשלמות גופו של הילד. היה צריך תיקון מיוחד של החקיקה בגרמניה כדי שיהודי גרמניה ינשמו לרווחה. הדיון במילה בארצות אירופה בכלל התנהל ומתנהל במלוא המרץ. זה פחות או יותר אותו דיון שהטריד את אדריאנוס, שהכיר היטב את הערך של שלמות הגוף וקצת פחות את חופש הדת. (האם ייתכן שההומוסקסואליות הידועה של אדריאנוס, שהפך את אהובו לאל רומי, קשורה לפרשנותו המחמירה לאיסור הסירוס? להקפדתו היתרה על העקרון של שלמות הגוף?? הדאגה לאיבר המין הגברי??? סתם מחשבות.)
בכל מקרה, בהיסטוריה היהודית קיבל אדריאנוס מקום של כבוד בין פרעה, טיטוס, נבוכדנצר היטלר ועוד דמויות מופת לשריפה בל"ג בעומר. הוא היה אחראי על עשרת הרוגי מלכות אבל באופן הרבה יותר פרוזאי על עשרות אלפי יהודים שנרצחו. המדרשים יודעים לספר לנו על רצח של כל יהודי שאמר לו שלום כמו גם של כל יהודי שלא אמר לו שלום (מדרש איכה רבה ג' ר'). על רצח ב-500 בתי ספר שבכל אחד מהם לפחות 300 ילדים (שם סימן ע') ועוד ועוד.
להתגייר מביתו של אדריאנוס זו חתיכת דרך.
זיהויים שונים הוצעו לדמותו של עקילס הגר, תלמידם של רבי יהושע ורבי אליעזר. האיש שתרגם את התורה ליוונית וזכה להסכמות של רבי עקיבא. האיש שהיה קרוב לאדריאנוס. חלק מזהים אותו עם אונקלוס הגר חלק מתנגדים לזיהוי מכל וכל. אבל הזיהוי המדליק ביותר שמצאתי הוא זיהויו של עקילס כטיבריוס יוליוס אקווילה,, קונסול רומי, בנו של המושל הרומי על כל אסיה.
נשלחה המשפחה המכובדת מרומא לאסיה, שם פגש אקווילה הצעיר, הוא עקילס, את היהודים, שהיו מפוזרים בקהילות ברחבי אסיה. את תוצאות המפגש הזה מביא המדרש שלנו השבוע:
פרשה ל' סימן י"ב
"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים"
הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (=זהו שכתוב) (תהלים קמז, יט): "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב",
פַּעַם אַחַת אָמַר לוֹ עֲקִילַס לְאַדְרִיָּנוֹס הַמֶּלֶךְ: רוֹצֶה אֲנִי לְהִתְגַּיֵּר וּלְהֵעָשׂוֹת יִשְׂרָאֵל.
אָמַר לו: לְאֻמָּה זוֹ אַתָּה מְבַקֵּשׁ?!
כַּמָּה בָּזִיתִי אוֹתָהּ.
כַּמָּה הָרַגְתִּי אוֹתָהּ.
לַיְרוּדָה שֶׁבָּאֻמּוֹת אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְעָרֵב?
מָה רָאִיתָ בָּהֶם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּר???
אָמַר לוֹ: הַקָּטָן שֶׁבָּהֶם יוֹדֵעַ,
הֵיאַךְ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם,
מַה נִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמַה נִּבְרָא בְּיוֹם שֵׁנִי,
כַּמָּה יֵשׁ מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם,
וְעַל מַה הָעוֹלָם עוֹמֵד,
וְתוֹרָתָן אֱמֶת.
אָמַר לוֹ: לֵךְ וּלְמַד תּוֹרָתָן וְאַל תִּמּוֹל.
אָמַר לוֹ עֲקִילַס: אֲפִלּוּ חָכָם שֶׁבְּמַלְכוּתְךָ וְזָקֵן בֶּן מֵאָה שָׁנָה(!) אֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָתָן אִם אֵינוֹ מָל,
שֶׁכֵּן כָּתוּב: "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי"
וּלְמִי? לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל!
מה שעושה את עקילס יהודי הוא ההבנה שהאמת אינה תיאורטית. אי אפשר ללמוד בלי למול. האמת היא תלויית תרבות, ופרקטיקה וזהות. באופן מפתיע, האמת אינה פילוסופיה אלא משפט. הנורמות, הפרקטיקה, האתיקה. המשפט כמכונן ומשקף זהות. המשפט כמכונן ומשקף תרבות.
ואפילו עקילס צוחק שאלוהים בחר לתת את האמת דווקא לנו…
שבת שלום
זיוה