פרשת השבוע

הבהרה– הטקסט הבא עוסק במדרש הלומד על אהבת ה' את ישראל מתוך אונס דינה. כשקראתי אותו לראשונה, כאב לי מאוד. דווקא בגלל הכבוד ואהבה שלי לחז"ל ניסיתי להתעמק בו כדי להבין מה הם ניסו ללמד אותנו. אני מבינה שהשימוש באונס כמשל לאהבת ה' מעורר הרבה רגשות ועלול להוות טריגר לנשים מסויימות, אבל אני חושבת שחשוב...

כבר כמה שבועות שאני תוהה וחושבת מה אכתוב לפרשת 'ויצא' , על איזה רעיון אדון, מה אדלה מהפסוקים, מהאירועים בפרשה. מה שהרגשתי ונבעט לי מבפנים היא המחשבה כי 'היציאה' הביאה את יעקוב אבינו לכל-כך הרבה מקומות…מהיציאה הגיע יעקב, אבינו השלישי, לסולם, לחלום, לבאר, לנשים, לרחל, ללאה, לשפחות, לרכוש הרב, לגלעד, לגל, ולמפגש עם מלאכי האלוקים....

פרשתנו פותחת בתיאור חייהם של יצחק ורבקה ואת הבאים אחריהם. לאחר עקרות ממושכת נולדים תאומים- עשיו ויעקב. בבגרותם מתוארים עשיו ויעקב באופן שונה מאוד. עשיו הוא "איש יודע ציד איש שדה", ואילו יעקב "איש תם יושב אהלים". כבר כאן מזהה העין הזהירה את העדפתו של יעקב על פניו אחיו עשיו. בקרב ההורים אנו רואים שכל...

בפרשה אנו שומעים על מותה וקבורתה של שרה, על המערה, ועל חברון שתהיה עיר האבות, על העבד, והגמלים, על החסד, והצמידים, על יצחק והמתנות, על השדה, ותולדותיו של ישמעאל. התחלנו את הפרשה עם המספר 127, וסיימנו אותה עם המספר 137 – שנות חייו של ישמעאל. בשאיבת המים של רבקה רוצה התורה ללמד אותנו שכר המאמץ...

בתחילת פרשתנו אנו מתוודעים לסיפור על סדום. ראשית מתואר לנו ש "זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאוד" (יח 20). לא בדיוק ברור לנו מכאן מהו חטאם, אך אנו יודעים מהמשך הפסוקים כי אברהם מתחיל במשא ומתן עם אלוהים על הפיכת סדום ועל האם יימצאו מספיק צדיקים שבשבילם העיר לא תיחרב. בסופו של...

בראשית א' כ'ד: 'ויאמר אלוקים תוצא הארץ נפש חיה למינה…' ובפרק ב' פסוק ז':  'וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה' לא, לא טעיתם, אנו אכן בפרשת לך לך, אך את המושג נפש פגש אותנו בפרשת בריאת העולם, אלוקים ברא את האדם, נפש חיה, נפש ממללה....

  ספר בראשית פותח בסיפורי הבריאה היוצרים הרמוניה וסדר רב, ומתארים את האדם כנזר הבריאה ותכליתו. מפרק ד' בו מתרחש גירוש גן עדן, מתחיל מהלך של הידרדרות מוסרית של האדם- החל בחטא האכילה מעץ הדעת, רציחתו של קין את הבל וחטא בני האלוהים עם בנות האדם בתחילת פרק ו'. בשלב זה נמאס לה': ה וַיַּרְא...

כבר שנים מספר שאני תוהה ביני לבין עצמי, בנוגע לסוף ספר דברים, לחג "שמחת תורה", לפסוקים האחרונים של התורה. "מהי הברכה?"  "וזאת הברכה?" "ברכה של מי? ועוד ברכה בה"א הידיעה…של מי הברכה? אנו שמחים ביום הפרידה ממשה רבנו? ביום בו אנו קוראים על מותו? על קבורתו בגיא? או שמא "תורה צווה לנו משה מורשה קהלת...

עברנו את ה"ימים הנוראים"! אפשר לנשום לרווחה. אחרי ימי הדין, התשובה והכפרה- הימים הנוראים- באים ימי החגים, שהם ימי שמחה והלל. על ימים אלה אומרות "ולישרי לב- שמחה" (תהלים צ"ז)- כלומר לאחר שמיישרין את הלב ע"י תשובה בר"ה ויוה"כ זוכות לשמחה בחג הסוכות. היציאה מיום כיפור לסוכות היא מעבר חד. מעברים חדים אף פעם לא...

אני לא חושבת שאי פעם הרגשתי כזה פיק ברכיים, תחושה של חיל ורעדה לפני כתיבת דבר תורה. על מה אכתוב? מה אומר לקראת היום הקדוש בשנה, יום הכיפורים?  עם אילו מחשבות אכנס ליום, אלו מחשבות אחלוק איתכן, על מה אערוך חשבון נפש? האם אכתוב על היום הקדוש בשנה? על הכפרה? הסליחה? המחילה? על עבירות שבין...