הבלוג של זיוה

לראשונה בתנ"ך אנחנו נתקלים באהבה וסיבוכיה. יעקב הוא האיש הראשון בתנ"ך המבקש להתחתן מתוך אהבה. הוא גם האיש הראשון שאנו שומעים על סיבוכי נישואיו. הוא מוצא עצמו עובד בעבור אשתו, מתחתן עם גיסתו השנואה, הופך כלי נשק בין נשיו ומפנה עורפו לאשה שאהב בצער עקרותה. הכל בפרשה שלנו. המדרש לא נשאר אדיש לסאגה המשפחתית הנוגעת...

פרשת תולדות, נפתחת בפסוק התמוה "ואלה תולדת יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק." וואלה. שלוש פעמים הפסוק הזה תמוה. ראשית לא כאן אנחנו מתחילים להתוודע לתולדותיו של יצחק עצמו. אנחנו מכירים את תולדותיו לא רע בכלל. אנחנו יודעים למשל שהוא נהג לצחק עם ישמעאל, שהוא נעקד ע"י אביו, שהוא עבר לגור ליד באר לחי...

לפני שבועיים בדיוק נכנסה חמותי לטיפול נמרץ. ארבעה ימים אח"כ, ביום א', י' בחשון, היא נפטרה. עד מוצאי שבת ישבה אשתי שבעה ובאופן מעשי ישבתי איתה. או ליתר דיוק, שירתתי אותה ואת חמי וגיסיי. אם לצטט את אשתי "שבעה זה ממש דבר מומלץ חוץ מהעניין המטריד הזה של המוות. כל האנשים שאת אוהבת מכל תחנות...

כל העולם מספיד את הר' עובדיה יוסף. אם 850,000 גברים השתתפו בהלוויה אז יש לפחות שני מיליון אנשים בארץ הזו שחשים את מותו באופן אישי. זה משהו בין רבע לשליש מהיהודים שחיים פה. אבל אני לא חיבבתי את הפרסונה הציבורית. לעיתים חיבבתי ואפילו הערצתי את הפרסונה ההלכתית. לעיתים ממש לא. אבל אני לא יכולה להתעלם...

אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בפרשה הוא הרגע שנוח מתגולל בשיכרונו לאחר שיצא מהתיבה. נכון שלפני כן כל העולם נמחק אבל קשה מאוד להזדהות עם שואה של עולם שלם. סיפור על מתח במשפחה עם שמות האנשים ואפשרות לדמיין את פניהם תמיד תופס אותנו רגשית חזק יותר. ככה אנחנו בנויים. כזכור חם חושף את ערוותו של אביו...

אי אפשר שלא להתרגש מפרשת בראשית. טעם ההתחלה. טעם של סיפורי ילדות ואין סוף מדרשים. ההיזכרות בכך שגם לנו, ולו להרף עין של פרשה או שתיים, יש מיתולוגיה. בתוך דת שכל כך ממעטת במיתוסים לרגע אחד יש לנו בריאה וגן עדן. האינטרנט לימד אותי ש"בראשית" הוא גם סיפור הזהות שלי. מעשה שהיה כך היה: הימים...

אנחנו מסיימות השבוע את חמישה חומשי תורה. מדרשי השבוע מלמדים אותנו שהדרך לקרוא את התורה היא לעשות את התורה. בחרתי להקדיש את סיום החומש ל"לעשות תורה". כך מספר לנו מדרש רבה לפרשת "וזאת הברכה" (פרשה י"א סימן ו'): "וְזֹאת הַבְּרָכָה"  הֲלָכָה: אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁעָלָה לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה אֵין מֻתָּר לוֹ לִקְרוֹת עַד שֶׁלֹא יְבָרֵךְ. תְּחִלָּה מְבָרֵךְ...

כיוון שאני משתעממת מרק למחזר את עצמי, אז משהו על ספר יונה שאני חושבת עליו הרבה בימים האחרונים:  ספר יונה הוא לכאורה ספר פשוט על חסדו האינסופי של אלוהים גם כלפי רשעים. עיקרו הוא משפט המחץ של אלוהים המסיים אותו: "וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה–אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ,...

לא מעט מסורות יש אצל חז"ל מתי נברא העולם: בתשרי, בניסן, בכ"ה באלול. אין ספק שבמחזור ניצחה העמדה שלא מצאתי בכלל את מקורה שהעולם נברא דווקא בראש השנה. (כנראה מסתמך על תשרי או על הרעיון שאם העולם התחיל להיברא בכ"ה באלול אז בראש השנה נברא האדם. מאז ומעולם האמנו שאנחנו נזר הבריאה…) "היום הרת עולם"....

בפרשת ניצבים כורת אלוהים ברית מרגשת עם כולנו (דברים כ"ט): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם… וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם, אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת-הָאָלָה הַזֹּאת, כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם. התורה מפרטת לנו בפסוקים לא מעטים את תנאיה של הברית, את התגמולים על...