שבת בת קול 2012

דף הבית \ שבת בת קול 2012

שבת-בת-קול 2012

שבת בת קול ה… שלי (כבר איבדתי את הספירה, ברצינות), ואין ספק שהשבתות האלה הפכו כבר לחלק בלתי נפרד ממני, ומלוח השנה שלי. וכשבתוך שגרת העבודה המעייפת פתאום הפציע המייל שמעדכן על השבת הקרובה, שמחתי, וכבר תכננתי את השותפות לחדר (זאת שמביאה הרבה אוכל ובעיקר שמחת חיים לחדר, והחדשה, שאותה בעיקר שמחתי להכיר).

וכך, ביום ששי קריר וגשום בירושלים, יצאנו לדרך 4 נשים עטופות היטב, ומצוידות (ותודה ל-א') בחלות טריות שהיא עצמה אפתה. אמנם טענתי שאני לא רעבה, אבל הריח הכניע אותי לחלוטין, ומובן שעד סוף הנסיעה כבר הייתי שבעה לגמרי. ערב שבת עבר עליי במהירות מסחררת, מההתארגנות דרך התפילה, הארוחה ובעיקר הפעילות הרשמית, והפעילות המאוד לא רשמית בחדר שלי. "הפעילות" הסתיימה כשהחלטתי שאני הולכת לישון, וסילקתי את כל החוגגות.

בבוקר, חיכתה לנו הפתעה גדולה ומשמחת במיוחד – שמש טובה וחמימה – שלאחר ימי הגשם והקור הירושלמי, הייתה לגמרי במקום. מצאתי את עצמי בבעיה של היעדר בגדים המתאימים למזג אוויר כ"כ יפה ונוח, וכך הגעתי לארוחת הבוקר בחולצה קצרה – ויחפה. וכך, כמיטב המסורת, לאחר הארוחה ירדנו לחוף הים, שם הרמנו כוסית לכבוד השבות, וכרגיל, הילדות ומספר נשים אמיצות אפילו נכנסו למים. אני כמובן נשארתי על החוף, מוקפת בחברותיי הטובות, ונהנית מכל רגע. לאחר מכן, הלכנו לשיעור, ולאחריו צנחתי לשנת צהריים טובה.

אחרי הצהריים נפגשנו שוב בחדר אוכל, שם דיברנו על התנדבות, ומספר נשים סיפרו לנו על ההתנדבות שלהן. כך שמענו על איג"י, על מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית וגם על הצטרפות לתאים גאים למפלגות השונות. אני לפחות יצאתי משם בתחושה שהגיע הזמן שאני אתחיל לעשות עם עצמי משהו התנדבותי, מקווה שגם השאר.

כשהגיע מוצאי שבת, שוב מצאתי את עצמי מתקשה להיפרד מכולן, ומבקשת שהשבת והכיף שלה לא ייגמרו כ"כ מהר. תודה למארגנות, אני יודעת כמה זה היה קשה ומסובך, סליחה למארגנות שנפגעו ממני, ואני מקווה לראות את כולן בשנה הבאה.

Back to top